אחותי היקרה איילת קנתה לי לפסח את אחד מספרי הבישול החדשים של מגזין "על השולחן" - "על השולחן אקספרס" שכתבו אורלי פלאי ברונשטיין ומיכל מוזס. השתיים מספקות בספר שלל מתכונים קלים יחסית להכנה וקצרים בזמן, שאמורים להבטיח תוצאות טובות. כבר מעיון ראשוני זיהיתי כמה מתכונים מבטיחים, ואין ספק שהתמונות המושקעות עוזרות להתגבר על ההיצע הגדול.
הערב החלטתי לנסות מנה חגיגית לכבוד שבת, שנקראת בספר "עוף צלוי במעטפת עם שומר וזיתים". כמובן שלא יכולתי להיות ממש קונפורמית וממושמעת, ולכן הייתי חייבת לשנות קצת ולגוון, כך שבסופו של דבר לא היו שומר וזיתים בעוף, אבל מעטפת דווקא היתה. למתכון שתיכף תקראו יש שני יתרונות בולטים: הראשון הוא שהמתכון באמת פשוט ממש ומהיר להכנה, פשוט מכינים הכל ודוחפים לתנור! השני הוא השימוש במעטפת נייר האפייה, שמתפקדת קצת כמו שקית קוקי ומספקת לעוף סביבה של חצי בישול-חצי אידוי, כך שהוא יוצא רך ונימוח ועשיר בטעמים. נשמע טוב נכון? יאללה לעבודה!
חשוב לי רק לציין מראש שלדאבוני אין לי כרגע תנור בבית, ולכן כמו סטודנטית טובה התאמתי את הכמויות לתבנית קטנה של טוסטר-אובן. שימו לב שתצטרכו קצת יותר שוקי עוף (וקצת יותר משאר הרכיבים) אם תרצו להשביע יותר משני אנשים...
מה צריך?
- מרכיב בסיסי: נייר אפיה. להשיג במרכול הקרוב לביתכם.
- שוקי עוף (חלקי העוף הידועים בשמות "פולקע'ס" או "Drum Sticks") אני השתמשתי ב-5 כי לזה היה מקום. אתם יכולים להכניס בתבנית גדולה אפילו 10 להערכתי, או לחילופין 4 שוקיים ו-4 ירכיים ("כרעיים").
- תפוחי אדמה בקליפתם, שטופים היטב. 6-8 קטנים או 2-3 גדולים.
- שיני שום. לפחות 5, אבל כמה שרק תרצו (החישוב שלי הוא בכל מקרה לפחות 2 לכל סועד, שלא יריבו!). הערת עריכה בעקבות קוראת נאמנה שניסתה ונהנתה: את השום לא מקלפים! הוא נותן טעם גם ככה, וזה נהדר למשוך את ה"בפנוכו" שלו עם השיניים כשהוא רך וחמים.
- 3-4 גבעולי רוזמרין. אני השתמשתי גם בכמות דומה של גבעולי אורגנו מהגינה, ואפשר גם טימין.
- חצי לימון פרוס
- 1/4 כוס יין לבן (הכמות כאן לא צריכה להיות מדויקת, אבל בכל מקרה שימו לב שצריך די הרבה נוזלים בשביל הטעם המיוחד).
- 1/4 כוס שמן זית (ראו הערה קודמת לגבי הכמויות).
- פפריקה מתוקה
- מלח ופלפל (עדיף גרוס יפה כזה, אבל גם שחור רגיל עובד).
- קמצוץ סוכר חום
מה עושים?
(**אם התנור שלכם גדול, אפשר כבר עכשיו להתחיל לחמם אותו לטמפרטורה של 180 מעלות, אם אתם משתמשים בטוסטר, אפשר לחסוך במשאבים מתכלים ולהמתין עוד קצת).
פורשים יריעה אחת של נייר אפייה בתחתית התבנית (אם התבנית גדולה והיריעה קטנה, פורשים שתיים!), כך שיישארו קצת שוליים בצידי התבנית. מסדרים בתחתית התבנית את ענפי צמחי התבלין ואת פרוסות הלימון. מעל כל זה מסדרים את רגלי העוף.
חותכים את תפוחי האדמה לקוביות בגודל ס"מ על ס"מ בערך (אפשר גם פרוסות ארוכות, אבל לדעתי זה פחות כיף!). מפזרים את הקוביות בין רגלי העוף בתבנית. אני לא אהבתי תפוחי אדמה שנגעו ישירות בלימון, אתם מוזמנים לנסות, אבל אם נראה לכם שלא תאהבו, פשוט וודאו שהלימונים נמצאים יותר מתחת לעופות. דוחפים את שיני השום בין כל הדברים האחרים, ועוצרים רגע להתפעל ממעשה ידינו.
עכשיו מתבלים! זורים על הכל מלח-פלפל ופפריקה. התבלינים השרופים הם מה שנותן צבע וטעם למנה, אז אל תתקמצנו.
(אם יש לכם טוסטר קטן או תנור תותח, עכשיו אפשר להתחיל לחמם אותו ל-180 מעלות).
בקערה קטנה מערבבים את היין, השמן וכפית סוכר חום. אכן, ממש כמו בניסויים בכימיה של כיתה י', השמן והיין לא יתערבבו ממש, אבל אם תעבדו מספיק מהר אז הם יתערבבו לרגע כמעין בועיות קטנות אחד בתוך השני. זה מספיק טוב.
בעזרת מברשת ביצים (גם כף תעבוד) הברישו את התערובת הנוזלית הזו היטב היטב על כל רגלי העוף, והשתדלו להגיע לכל הצדדים החשופים שלהן. את מה שנשאר שפכו באופן יחסית-שווה על כל תפוחי האדמה. שימו לב, שלב הנוזלים הוא ממש חשוב ומהותי, לא לדלג עליו אחרת העוף יצא יבש!
כעת לפטנט: לוקחים יריעה נוספת של נייר אפייה ומכסים איתה את כל המנה הנהדרת. מהדקים היטב את הקצוות של שני ניירות האפייה זה לזה, כדי שאדי הנוזלים לא יברחו בזמן האפייה. אפשר אפילו להדק עם שדכן משרדי. לי לא היו סיכות אז חיזקתי כמה מקומות מועדים לפורענות באמצעות מהדקים משרדיים גדולים.
אמנם כתבתי הרבה, אבל במציאות כ-----ל התהליך הזה לוקח רבע שעה. גג. וגם זה כשעוצרים כל רגע כדי לראות "מה היא אומרת לעשות עכשיו". מכניסים את התבנית לתנור לשעה ורבע, ואחריה מוציאים את התבנית (זהירות! חם!) מכוונים את התנור למצב "גריל" (בדרך כלל ציור של משולשים בצד העליון של הריבוע שמסמל תנור), מסירים את נייר האפייה העליון ומכניסים לעוד רבע שעה, כדי שהכל ישחים מלמעלה ותפוחי האדמה יהיו קצת פריכים מבחוץ.
זהו, רבע שעה עבודה, שעה וחצי אפייה (כשתוך כדי הכנתם גם סלט, מרק וקינוח, או כתבתם כמוני עבודה במשפטים) והמנה מוכנה להגשה.
בתאבון!
מעין
הערב החלטתי לנסות מנה חגיגית לכבוד שבת, שנקראת בספר "עוף צלוי במעטפת עם שומר וזיתים". כמובן שלא יכולתי להיות ממש קונפורמית וממושמעת, ולכן הייתי חייבת לשנות קצת ולגוון, כך שבסופו של דבר לא היו שומר וזיתים בעוף, אבל מעטפת דווקא היתה. למתכון שתיכף תקראו יש שני יתרונות בולטים: הראשון הוא שהמתכון באמת פשוט ממש ומהיר להכנה, פשוט מכינים הכל ודוחפים לתנור! השני הוא השימוש במעטפת נייר האפייה, שמתפקדת קצת כמו שקית קוקי ומספקת לעוף סביבה של חצי בישול-חצי אידוי, כך שהוא יוצא רך ונימוח ועשיר בטעמים. נשמע טוב נכון? יאללה לעבודה!
חשוב לי רק לציין מראש שלדאבוני אין לי כרגע תנור בבית, ולכן כמו סטודנטית טובה התאמתי את הכמויות לתבנית קטנה של טוסטר-אובן. שימו לב שתצטרכו קצת יותר שוקי עוף (וקצת יותר משאר הרכיבים) אם תרצו להשביע יותר משני אנשים...
מה צריך?
- מרכיב בסיסי: נייר אפיה. להשיג במרכול הקרוב לביתכם.
- שוקי עוף (חלקי העוף הידועים בשמות "פולקע'ס" או "Drum Sticks") אני השתמשתי ב-5 כי לזה היה מקום. אתם יכולים להכניס בתבנית גדולה אפילו 10 להערכתי, או לחילופין 4 שוקיים ו-4 ירכיים ("כרעיים").
- תפוחי אדמה בקליפתם, שטופים היטב. 6-8 קטנים או 2-3 גדולים.
- שיני שום. לפחות 5, אבל כמה שרק תרצו (החישוב שלי הוא בכל מקרה לפחות 2 לכל סועד, שלא יריבו!). הערת עריכה בעקבות קוראת נאמנה שניסתה ונהנתה: את השום לא מקלפים! הוא נותן טעם גם ככה, וזה נהדר למשוך את ה"בפנוכו" שלו עם השיניים כשהוא רך וחמים.
- 3-4 גבעולי רוזמרין. אני השתמשתי גם בכמות דומה של גבעולי אורגנו מהגינה, ואפשר גם טימין.
- חצי לימון פרוס
- 1/4 כוס יין לבן (הכמות כאן לא צריכה להיות מדויקת, אבל בכל מקרה שימו לב שצריך די הרבה נוזלים בשביל הטעם המיוחד).
- 1/4 כוס שמן זית (ראו הערה קודמת לגבי הכמויות).
- פפריקה מתוקה
- מלח ופלפל (עדיף גרוס יפה כזה, אבל גם שחור רגיל עובד).
- קמצוץ סוכר חום
מה עושים?
(**אם התנור שלכם גדול, אפשר כבר עכשיו להתחיל לחמם אותו לטמפרטורה של 180 מעלות, אם אתם משתמשים בטוסטר, אפשר לחסוך במשאבים מתכלים ולהמתין עוד קצת).
פורשים יריעה אחת של נייר אפייה בתחתית התבנית (אם התבנית גדולה והיריעה קטנה, פורשים שתיים!), כך שיישארו קצת שוליים בצידי התבנית. מסדרים בתחתית התבנית את ענפי צמחי התבלין ואת פרוסות הלימון. מעל כל זה מסדרים את רגלי העוף.
חותכים את תפוחי האדמה לקוביות בגודל ס"מ על ס"מ בערך (אפשר גם פרוסות ארוכות, אבל לדעתי זה פחות כיף!). מפזרים את הקוביות בין רגלי העוף בתבנית. אני לא אהבתי תפוחי אדמה שנגעו ישירות בלימון, אתם מוזמנים לנסות, אבל אם נראה לכם שלא תאהבו, פשוט וודאו שהלימונים נמצאים יותר מתחת לעופות. דוחפים את שיני השום בין כל הדברים האחרים, ועוצרים רגע להתפעל ממעשה ידינו.
 |
| אל דאגה, מיד יצטרפו עוד תפוחי אדמה |
(אם יש לכם טוסטר קטן או תנור תותח, עכשיו אפשר להתחיל לחמם אותו ל-180 מעלות).
בקערה קטנה מערבבים את היין, השמן וכפית סוכר חום. אכן, ממש כמו בניסויים בכימיה של כיתה י', השמן והיין לא יתערבבו ממש, אבל אם תעבדו מספיק מהר אז הם יתערבבו לרגע כמעין בועיות קטנות אחד בתוך השני. זה מספיק טוב.
בעזרת מברשת ביצים (גם כף תעבוד) הברישו את התערובת הנוזלית הזו היטב היטב על כל רגלי העוף, והשתדלו להגיע לכל הצדדים החשופים שלהן. את מה שנשאר שפכו באופן יחסית-שווה על כל תפוחי האדמה. שימו לב, שלב הנוזלים הוא ממש חשוב ומהותי, לא לדלג עליו אחרת העוף יצא יבש!
כעת לפטנט: לוקחים יריעה נוספת של נייר אפייה ומכסים איתה את כל המנה הנהדרת. מהדקים היטב את הקצוות של שני ניירות האפייה זה לזה, כדי שאדי הנוזלים לא יברחו בזמן האפייה. אפשר אפילו להדק עם שדכן משרדי. לי לא היו סיכות אז חיזקתי כמה מקומות מועדים לפורענות באמצעות מהדקים משרדיים גדולים.
אמנם כתבתי הרבה, אבל במציאות כ-----ל התהליך הזה לוקח רבע שעה. גג. וגם זה כשעוצרים כל רגע כדי לראות "מה היא אומרת לעשות עכשיו". מכניסים את התבנית לתנור לשעה ורבע, ואחריה מוציאים את התבנית (זהירות! חם!) מכוונים את התנור למצב "גריל" (בדרך כלל ציור של משולשים בצד העליון של הריבוע שמסמל תנור), מסירים את נייר האפייה העליון ומכניסים לעוד רבע שעה, כדי שהכל ישחים מלמעלה ותפוחי האדמה יהיו קצת פריכים מבחוץ.
בתאבון!
מעין
נשמע ממש טעים!!!
השבמחקמה עם מתכונים בהשראה ספרדית קטלונית ? העם מחכה להשראה...
השבמחק