לצערי אני לא עומדת בקצב העדכון שהצבתי לעצמי עם פתיחת הבלוג. לא תמיד יש לי את החשק או המוזה הנכונה לעדכון שבועי מושקע, ובפעמים אחרות אין לי זמן שאני מרגישה שהוא "נכון" לשבת ולכתוב על אחד מהנושאים הכה קרובים ללבי. למרות זאת, פתיחת הבלוג ממריצה אותי להמשיך לנסות ולחדש במטבח הסטונדיאטלי הקטן (אך החמים!) שלי, וגם לקרוא ולהתעדכן על עולם האוכל הישראלי.
לכן, חשבתי שיהיה נחמד לחלוק עמכם כמה כתבות מעניינות מהתקופה האחרונה, על נושאים ברומו של שולחן, כדי שגם אתם תשכילו קצת ותזכרו שאני לא רק מלעיטה אתכם במתכונים נפלאים, אלא גם ממלאת את מוחותיכם בפיסות מידע מעניינות.
מה למשל? הייתי שמחה אם הייתם קוראים קצת על הטרנד ההולך ומתפרש של מסעדות חווה. מדובר במסעדות שמגדלות את כל או רוב המנות שלהן בעצמן, חלקן מגדלות אפילו את הבשר לבד. את יתרונות הגידול הטבעי והאורגני לרוב אין צורך להסביר, אבל ראוי להקדיש כמה דקות מחשבה לכך שאין צורך לשנע את המזון במשאיות (או אפילו מטוסים) מזהמים. בשלוש מהמסעדות המוזכרות בכתבה - כרמים, מוסקט ומשק ברזילי - אכלתי ונהניתי (אך לא תעדתי מספיק בשביל לפרסם ביקורת). בכרמים ובמשק ברזילי אפילו יותר במוסקט, אך שאר הנופש במצפה הימים (המלון הקצת זקן לצידו שוכנת המסעדה, שגם התפריט בו מבוסס על תוצרת החווה, והוא חלבי כולו) היה טעים מאוד, כולל סדנת אפייה בקונדיטוריה של המלון, ובהחלט מצדיק טעימה גם במסעדה עצמה. על המסעדה הרביעית - יהודה ורוזה - קראתי מחמאות פרי עטו של שגיא כהן, שהחל לאחרונה לכתוב ל"גלריה" של הארץ, והוא ממש לא מהמפרגנים.
כתבה מעניינת נוספת פורסמה לא מזמן על האקוסטיקה במסעדות ארצנו, ובעיקר על כמה לא שמים לב לנושא בעת תכנון ועיצוב של המקומות שאנו מבלים בהם זמן כה יקר. מעניין להקדיש קצת מחשבה לאופן הבילוי שלנו במסעדה, ועד כמה נוכחתם המורגשת של הסועדים האחרים (אלה שאיתנו ואלה בשולחנות ליד) יכולה להשפיע על החוויה.
לבסוף, אמליץ לכם על כמה מקומות אוכל מוצלחים ביפו, כפי שכתב עליהם עכבר העיר. בהזדמנות אוסיף כמה המלצות משלי, אבל אשמח אם תכתתו רגליכם ותעזרו לי להחליט מה לגבי המקומות שמוזכרים פה.
אני מקווה שקצת סיפקתי את תאבונכם עם הפוסט הזה (בהחלט לא סיפקתי את רעבוני לכתוב, ובאותה נשימה אני מקווה שבכלל יש לכם רעב כלשהו לקרוא אותי).
שבוע טוב!
מעין
לכן, חשבתי שיהיה נחמד לחלוק עמכם כמה כתבות מעניינות מהתקופה האחרונה, על נושאים ברומו של שולחן, כדי שגם אתם תשכילו קצת ותזכרו שאני לא רק מלעיטה אתכם במתכונים נפלאים, אלא גם ממלאת את מוחותיכם בפיסות מידע מעניינות.
מה למשל? הייתי שמחה אם הייתם קוראים קצת על הטרנד ההולך ומתפרש של מסעדות חווה. מדובר במסעדות שמגדלות את כל או רוב המנות שלהן בעצמן, חלקן מגדלות אפילו את הבשר לבד. את יתרונות הגידול הטבעי והאורגני לרוב אין צורך להסביר, אבל ראוי להקדיש כמה דקות מחשבה לכך שאין צורך לשנע את המזון במשאיות (או אפילו מטוסים) מזהמים. בשלוש מהמסעדות המוזכרות בכתבה - כרמים, מוסקט ומשק ברזילי - אכלתי ונהניתי (אך לא תעדתי מספיק בשביל לפרסם ביקורת). בכרמים ובמשק ברזילי אפילו יותר במוסקט, אך שאר הנופש במצפה הימים (המלון הקצת זקן לצידו שוכנת המסעדה, שגם התפריט בו מבוסס על תוצרת החווה, והוא חלבי כולו) היה טעים מאוד, כולל סדנת אפייה בקונדיטוריה של המלון, ובהחלט מצדיק טעימה גם במסעדה עצמה. על המסעדה הרביעית - יהודה ורוזה - קראתי מחמאות פרי עטו של שגיא כהן, שהחל לאחרונה לכתוב ל"גלריה" של הארץ, והוא ממש לא מהמפרגנים.
כתבה מעניינת נוספת פורסמה לא מזמן על האקוסטיקה במסעדות ארצנו, ובעיקר על כמה לא שמים לב לנושא בעת תכנון ועיצוב של המקומות שאנו מבלים בהם זמן כה יקר. מעניין להקדיש קצת מחשבה לאופן הבילוי שלנו במסעדה, ועד כמה נוכחתם המורגשת של הסועדים האחרים (אלה שאיתנו ואלה בשולחנות ליד) יכולה להשפיע על החוויה.
לבסוף, אמליץ לכם על כמה מקומות אוכל מוצלחים ביפו, כפי שכתב עליהם עכבר העיר. בהזדמנות אוסיף כמה המלצות משלי, אבל אשמח אם תכתתו רגליכם ותעזרו לי להחליט מה לגבי המקומות שמוזכרים פה.
אני מקווה שקצת סיפקתי את תאבונכם עם הפוסט הזה (בהחלט לא סיפקתי את רעבוני לכתוב, ובאותה נשימה אני מקווה שבכלל יש לכם רעב כלשהו לקרוא אותי).
שבוע טוב!
מעין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה