יום שבת, 4 ביוני 2011

סלט גרגרי חומוס חמוץ

אני אוהבת חמיצות. כמה שאני אוהבת חמיצות! ובארוחת ערב שאחרי יום חם והרבה הליכה אין כמו סלט חמוץ ומרענן כדי לעשות נעים וטעים בפה. מבחינתי, הוינגרט אף-פעם לא חמוץ מספיק (אם כי למדתי לעדן עם השנים) וגלידה היא לא גלידה אם אין בה נגיעת שרבט חמצמץ כלשהו (וגם גביע, אבל זה כבר סיפור אחר...).

הסלט הזה התחיל בתרד שקנינו בסופר, וחשבתי להכין ממנו סלט עם חומוסים שנקנו בשוק לפני המון זמן ושכבו בארון. בסופו של דבר, התרד הלך לטובת גרסא מקומית של קציצות המנגולד של לימור לניאדו תירוש מגלריה של הארץ, אבל אני לא ויתרתי ואילתרתי סלט אחר, עם אותו הרעיון שהיה לי בראש. אני מקדישה את המתכון באהבה רבה לכרמל חברתי, חובבת החומוסים.

מה צריך?
עבור סלט גדול וממכר שמלווה ארוחה של 4-5 אנשים או ארוחת ערב קלה בפני עצמה ל-2 אנשים:

2-1.5 כוסות גרגירי חומוס קטנים (מושרים 24 שעות לפני במים בכלי פתוח)
חצי צרור פטרוזיליה
חצי בצל סגול קצוץ דק. טוב טוב, אפשר גם לבן.
רצוי: חופן חמוציות או גרגרי רימון

לתיבול: פלפל שחור, מלח גס, כפית כמון, מיץ משלישחצי לימון (ועוד לפי הטעם), שתי כפות מים.

מה עושים?
מתחילים יום מראש. נכון, זה לא מאוד ספונטני. אפשר להשתמש אולי בחומוסים מקופסת שימורים (ואז צריך לשטוף אותם היטב במים כדי להוריד חלק מהמליחות ולוותר על החלק של הבישול שתיכף יתואר). לא ניסיתי, לא יודעת.
אז מה עושים יום מראש? מכניסים אותם לכלי יחסית רחב אבל עם דפנות גבוהות וממלאים במים שיכסו את פני החומוסים. מכניסים למקרר ושוכחים עד למחרת. חיים כהן ממליץ להחליף את המים פעם אחת באמצע, ואני אומרת שאם זה לא יועיל זה ודאי לא יזיק. בכל מקרה צריך להציץ מדי פעם ולוודא שמפלס המים לא ירד מתחת למפלס החומוסים. אם זה קורה, פשוט מוסיפים עוד מים.
למה זה חשוב כל זה? כי ככה החומוסים מוסרים את הגזים הנהדרים שלהם למים ולסביבה, ובתמורה מתנפחים קצת ומתרככים קצת. זה שלב חשוב חשוב בכל התעסקות עם קטניות, ובפרט בסלט שלנו. זה גם דורש אפס מאמץ, אז למה לא?

יממה אחר כך מוציאים את החומוסים מהמקרר, מסננים מהמים ומבשלים עד להתרככות. מה זה אומר מבשלים? מרתיחים מים בקומום (כדי לחסוך זמן) שופכים אותם לתוך סיר קטן על אש בינונית-גבוהה, מוסיפים כפית מלח ואת החומוסים ומחכים. בינתים אפשר להכין עוד מנות לארוחה, לערוך את השולחן, לכתוב תגובה בבלוג... הבנתם. זה לוקח לחומוסים בערך 30-20 דקות להתרכך, ורצוי לערבב מדי פעם. איך יודעים שהם מוכנים? פשוט מוציאים אחד וטועמים! הם צריכים להיות קצת מעיכים ולאפשר לכם לנגוס בהם בקלילות, אבל לא להתפורר בכל מגע (זה אומר שבישלתם יותר מדי, וזה ממש הזמן להוציא).

בזמן הבישול אפשר לארגן את שאר הסלט: לקצוץ חצי צרור נדיב של פטרוזיליה, ולקצוץ בצל הכי קטן שאפשר.  להכניס אותם לקערה. לשם איזון הטעמים מוסיפים חופן חמוציות או גרגרי רימון (בעונה). למי מכם שתוהה, אני אוהבת את הפריכות של גבעולי הפטרוזיליה ולא בוחלת בהם בכלל. המהדרין יכולים להסיר אותם, אבל אני לא רואה סיבה אמיתית.

כשהחומוסים רכים מוציאים אותם מהסיר, שופכים את המים (אפשר לגינת הירק שלכם, חבל על כל המים) ומצננים. אפשר לדחוף קצת למקרר, אפשר בקור שיש בירושלים בערב, אפשר לשטוף במי ברז קרים - כל השיטות עובדות, העיקר לא להכניס אותם לסלט חמים מדי.

כשהחומוסים מתקררים קצת מוסיפים אותם לקערת הסלט, ומתבלים: פלפל שחור (לא להתקמצן!), כפית יפה של מלח גס (גם רגיל זה בסדר), כפית שטוחה של כמון, הרבה מיץ לימון ושתי כפות מים. למה שתי כפות מים? כי זה מדלל קצת את מיץ הלימון המרוכז והופך את כל הסלט ליותר עשיר בנוזלים ומרענן. זה גם יעזור אם הרגשתם שהסלט חמוץ מדי לחך העדין שלכם.

זהו! עכשיו מערבבים, טועמים ומגישים לאורחים.

גיוונים:
להוסיף עלי רוקט ו/או גרגיר נחלים. וגם תרד, כמובן :).
להוסיף לתיבול גם קצת סומק - שיוסיף קצת מהמטבח הערבי.


בתאבון!
מעין

נ.ב: מקווה להוסיף תמונות בקרוב.



3 תגובות:

  1. הכנתי! יצא טעים! תודה על ההקדשה ובכלל :)

    השבמחק
  2. אם מכינים כמות גדולה של חומוס מבושל אפשר לשים חלק בשקית בפריזר ולהוציא פעם אחרת , כמו סנפרוסט בייתי, ככה חוסכים את זמן ההשריה והבישול בפעם השנייה.

    השבמחק