עושים סלט

נמאס לכם מסלטי ירקות רגילים? גם לי! כמה שלא יהיו עשירים, מדי פעם רצוי לחדש את השילוב הרגיל של עגבניה-מלפפון-בצל עם גיוונים פשוטים להכנה, בריאים וטעימים לצד כל ארוחה, או בגרסה גדולה, כארוחה בפני עצמה.

סלט שורשים ברוטב וינגרט משובח
סלט חורפי וטעים, שנהיה אפילו יותר טעים אחרי ישיבה קצרה במקרר, במהלכה הרוטב נספג ומרכך את השורשים. השורשים הקשים מעניקים חוויה חדשה ומרעננת של סלט, והצבעוניות בהחלט מיוחדת. הרוטב הוא רוטב הוינגרט הקלאסי והמוצלח של אמא שלי, רק עם טעמים קצת יותר מודגשים.
מה צריך?
לסלט (בגודל קטן-בינוני):
2-3 גזרים
1 שורש סלרי
צרור עלי פטרוזיליה/כוסברה
*אפשרות: בצל ירוק

לרוטב:
שמן זית
חומץ
לימון
3/4 כפית חרדל (עדיף דיז'ון גרגרים, הם מוסיפים עוד מרקם לסלט)
מלח פלפל


איך עושים?
קולפים את הגזרים וחותכים לקוביות קטנות. חשוב שתהיינה כמה שיותר קטנות, כדי שלא תקשינה יותר מדי על הלסתות העדינות שלכם.
קולפים ומנקים היטב את שורש הסלרי. חותכים גם אותו לחתיכות קטנות.
קוצצים את העשבים.
מערבבים הכל בקערה.
מכינים את הרוטב: בצנצנת קטנה שמים חצי כפית מלח וחצי כפית פלפל. מוסיפים שמן זית וחומץ ביחס של 1 ל-4 בערך. מוסיפים 3/4 כפית חרדל גרגרים.
ע-כ-ש-י-ו, ברוטב הוינגרט הקלאסי זה הזמן לסחוט בין רבע לחצי לימון, להוסיף קורטוב של סוכר חום ולערבב. אני אוהבת את סלט החסה שלי חמוץ (זהו המצע הקלאסי לרוטב וינגרט קלאסי) ולכן סוחטת בערך חצי מהלימון, ונותנת לסוכר קצת לעדן את הטעם.
במקרה של הסלט שלנו, אני ממליצה לסחוט פחות לימון (שמינית מלימון ממוצע מהסופר, נגיד) ולהוסיף קצת יותר סוכר חום (חצי כפית, נגיד). התוצאה יוצאת מעודנת יותר, אבל עדיין מתאימה לחוש הטעם שלי שאוהב טעמים נושכים. במקום סוכר אפשר לנסות להוסיף קצת דבש או סילן, אבל בכמות כזו זה לא נראה לי כל-כך משנה.
זהו, כל מה שנותר עכשיו זה לערבב היטב את הרוטב ולשפוך אותו על הירקות שחתכתם. פשוט, נכון?
ההמלצה שלי היא לתת לו לשבת לפחות חצי שעה בתוך הרוטב כדי שהטעמים ייספגו ושורשים יתרככו, ורק אחרי זה לאכול:

סלט עגבניות שרי בהשראה איטלקית
באיטליה מגישים הרבה פעמים סלט או אפילו ירקות חתוכים בצבע הדגל: פרוסות עגבניה, גבינת מוצרלה ועלי בזיליקום מסודרים בטור. קצת לאור השראה זו, וקצת בשל אהבתי העצומה לעגבניות, הנה מתכון לסלט מדהים ביחס הטעם/הכנה שלו - יש לו טעם אלוהי, וההכנה פשוטה כדי גיחוך.

מה צריך?

עגבניות שרי, אפשר בכמה צבעים, עדיף שכמה מביניהם תהיינה רכות יחסית (ולכן זה סלט מצוין כש"נתקעתם" עם עגבניות שרי שמתחילות את סוף הקריירה שלהן)

עלים בעלי טעם עשיר, עדיף בזיליקום או רוקט (אורוגלה), אני מניחה שגם כוסברה תעבוד, אבל עדיף להשתמש בה לסלט הקודם.

שמן זית.

מלח גס. זה חשוב! לא להתפשר על מלח שולחן, כי המרקם הגס של המלח משתלב נפלא עם העגבניות הרכות ויוצר את כל הצידוק להחשבת הסלט הזה כ"מיוחד".

שימו לב שהכמויות אינן מפורטות כי באמת שאפשר להכין כמה שרק בא לכם בהתאם לכמות העגבניות שיש לכם. הכלל בעיני הוא לפחות 4 עלי בזיליקום בינוניים או 6 גבעולי רוקט לכל 10 עגבניות.

מה עושים?

חותכים את העגבניות לרבעים. 

מפזרים עליהן חופן של מלח גס (בערך כפית מלח לכל 10 עגבניות, בהערכה גסה), שיתחילו להגיר מיץ בזמן שאתם

חותכים את העלים לחתיכות/רצועות בגודל בינוני. אין צורך לקצוץ. 

מוסיפים לקערה ויוצקים מעל מעט שמן זית. רק שיתן קצת טעם, רוב המיץ אמור להגיע מהעגבניות הרכות שלכם.

מגישים לשולחן.

הנה, ככה זה נראה לפני הערבוב:

תוספות ושיפורים אפשריים:

- קוביות גבינה רכה כלשהי, למשל מוצרלה או בולגרית

- גרעיני חמניה קלויים, שיוסיפו קרנצ'יות לקרנצ'יות של המלח הגס.

בתאבון!