סביח ביתי

במסגרת שגעת החצילים שתוקפת אותי מדי פעם במהלך השנה האחרונה, קניתי שוב חצילים בשוק לפני כשבועיים.
ואז הגיע ערב אחד קצת לחוץ, בו ידעתי שגדי יגיע בדיוק לשתי דקות הביתה לפני היציאה לסרט ושלא יהיה לנו זמן ממש לשבת לאכול, אבל שבכל זאת נהיה רעבים.

עמדתי לי במטבח ותהיתי מה אפשר להכין ולשאת עמנו בדרך (דקה הליכה ברגל), חשבתי על מעט הדברים שיש בבית - חצילים, עגבניה...
ואז באה לי ההשראה!

אצתי רצתי למכולת הקרובה וקניתי 5 פיתות מחיטה מלאה במחיר מופקע (זה מה שהיה), טיגנתי חצילים, הכנתי טחינה ביתית ויצא סביח. אמנם בלי חומוס ובלי ביצה, אבל כמעט עם כל שאר המרכיבים.

למחרת חזרתי על הפלא של חצילים מטוגנים לסביח ואני חושבת שממש תפסתי את העקרון. לכן, הנה כמה טיפים לטיגון החצילים שלכם.

ראשית, החצילים צריכים "להזיע" לפני הטיגון - להגיר קצת נוזלים. איך גורמים להם לעשות את זה? פורסים אותם לפרוסות בעובי בינוני עד כמה שמצליחים, מניחים אחד ליד השני על צלחת וזורים מלח.

משאירים את החצילים לנוח לפחות למשך חצי שעה, והפלא ופלא - כשחוזרים מעיסוקיכם השונים החצילים הגירו טיפות קטנות ויפות שפירושן שהם לא יהיו מרים אחרי הטיגון.

יפה, לא?

עכשיו מחממים שמן במחבת פסים של סטייקים, ומחכים שהוא יהיה באמת חם. מניחים בזהירות את פרוסות החצילים במחבת ושומעים "תססססס" נהדר כזה של שמן רותח פוגש באוכל. מחכים עד שהחצילים משחימים בצד אחד, ואז הופכים כמובן. זה הזמן להוסיף עוד תבלינים, למשל פלפל שחור (והרבה!) וכמון.

כשהחצילים שחומים ויפים משני הצדדים מוציאים אותם לשכבות של נייר אפיה, ומחכים שיתקררו קצת. בינתים אפשר להפשיר את הפיתה, להכין טחינה, לקצוץ עגבניה, בצל ופטרוזיליה או כוסברה.

זהו! הכל מוכן לצלחות או בעצם ל"פיתוּת" - חותכים את הסנטימטר העליון של הפיתה, מורחים בחומוס, מרפדים בחצילים, זורים שאר ירקות, שופכים מעל טחינה טעימה ולבסוף קצת פטרוזיליה. אוהבי חריף יכולים לצ'פר עצמם בעמבה או בחריף אפריקאי כפי שגדי קיבל.

הצעת הגשה נוספת: חצילים מטוגנים עם לבנה-שום-נענע וסלט עגבניות וצנוניות. מרענן!

בתאבון!
מעין