‏הצגת רשומות עם תוויות אפקט ה"וואו". הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אפקט ה"וואו". הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

בלי התנצלות

בתחילת השנה קיבלתי החלטה: לאכול יותר בריא, ואם אפשר גם יותר הוגן וראוי. מה זה אומר? לאכול הרבה יותר דגנים, יותר דברים "מלאים", יותר אגוזים ויותר ירקות ופחות בצק לבן, בשר, מוצרים מן החי ושאר מרעין בישין. התכוונתי גם לטגן פחות ולבשל או לאפות יותר.

ובכל זאת, אני סטודנטית. זה אומר שאין לי הרבה זמן, אין לי כסף להשקיע בירקות אורגניים או באגוזים יקרים ולפעמים באמת שפשוט אין לי כח להתאמץ ולהיות יצירתית כדי להכין סיר של עדשים בצורה שגם תהיה טעימה, גם משביעה וגם תספיק לי ולשותפתי לדירה לבערך שבוע של חימום במיקרוגלים של הקמפוס. וגם קר פה בעיר הקודש. קר עד מאוד, ככה שסלטים, עם כמה שאני אוהבת אותם, פשוט לא מספקים בתור ארוחה.

אכן, החיים קשים. אבל אני משתדלת. משתדלת לא להוציא כסף על דברים מפתים אך לא בריאים ויקרים במזנוני האוניברסיטה, משתדלת לדאוג שיהיה אוכל טעים וגם מזין במקרר, ומשתדלת לנצל הזדמנות כשאני בבית לפרק זמן משמעותי בצהרים כדי ולעשות משהו באור השמש הנעים שבמטבח.


כך נולדו העגבניות הממולאות. מתוך שאיפה לנצל את העגבניות שבמקרר לפני שהן תהיינה רכות מדי, וגם לעשות משהו בריא אבל מעניין. זה בריא, כי עגבניות הן בערך הירק היחיד שלא מאבד מערכו התזונתי בחימום, וכי יש כאן בורגול וגם עשבי תיבול. אני מודה שהגבינה קצת פוגעת בכל הענין, אבל זה ממש קצת, אני נשבעת! (וזה לא כל כך הכרחי). מה שנחמד זה גם שזה מאוד מאוד פשוט להכנה, וזה תמיד כיף.

 עגבניות ממולאות בבורגול


מה צריך? למנת פתיחה לשישה סועדים (בכיף אפשר להכפיל כמויות ולעשות אפילו תבנית שלמה)
3 עגבניות בינוניות ומעלה. דרגת הבשלות לא מאוד משנה, אבל עדיף לא בשלות ורכות מדי, כי הן לא יחזיקו.
חצי כוס בורגול דק מושרה (ראו הנחיה)
רבע צרור כוסברה ורבע צרור פטרוזיליה (פחות או יותר, ואפשר גם עם בזיליקום, נענע וכו')
ממש מעט (50 ג') גבינה צהובה קשה מגוררת
רבע בצל
3 שיני שום, או עוד כי זה טעים
מלח-פלפל

מה עושים?
כמה שעות קודם לכן (אפשר גם לילה במקרר) משרים את הבורגול בקצת מים. זה מנפח אותו וזה בעצם כל מה שצריך לעשות עם בורגול לפני שאוכלים.
שוטפים את העגבניות וחוצים אותן לרוחבן. בעזרת כפית מוציאים את התוכן שלהן לתוך קערונת קטנה. משאירים קצת שוליים כדי שבכל זאת נטעם קצת בשר עגבנייה.*


טריק שלמדתי מהשפים של מבשלים: זורים מלח גס על הבפנוכו של העגבניות והופכים אותן על נייר סופג שתגרנה קצת מהנוזלים שלהן. אפשר להשאיר אותן ככה אפילו לשעה, אפשר גם לרבע.
בינתים קוצצים את הבצל הכי דק שאפשר, ובפינה נפרדת של קרש החיתוך עושים אותו דבר גם לשום. מחממים מעט שמן זית במחבת (גם שמן זית זה בריא, אפילו שעומד להיות פה טיגון) ומטגנים את הבצל עד להזהבה. שימו לב שלבצל יש נטייה להידבק למחבת (אפילו שהיא טפלון או נאופלאם בריאות צבעוני אנטי-בקטריאלי ומולטי-פוקאלי) ולכן צריך קצת לערבב אותו מדי פעם. את השום מוסיפים כחצי דקה לפני שהבצל מוכן. {אני יודעת שיש כאן פרדוקס, כי איך יודעים שהבצל תיכף יהיה מוכן? התשובה היא קודם כל שזה לא מאוד משנה, ושאנחנו לא צריכים את השום עשוי well-done, וגם שכשהבצל מתחיל להיות שקוף זה הזמן.}
כשהבצל שקוף ואפילו מתחיל להישרף, מכבים את האש ומניחים אותו להתקרר.

שוטפים את העשבים וקוצצים אותם הכי דק שאפשר. עם סכין כבדה זה עובד הכי טוב, אבל בכל מקרה צריך לעבוד. שמים אותם בקערה. מוספים לקערה גם את הבורגול, אחרי שסיננו אותו ממי ההשריה. מגררים את הגבינה ומוסיפים גם.
אם הבצל עדיין לא קר מספיק (אנחנו לא רוצים שישרוף את העלים כשיפגוש בהם), מתבלים בינתים בנדיבות בפלפל שחור ובמלח (טוב, בלי נדיבות עם המלח, זה לא בריא!). אפשר בינתים גם להפוך את העגבניות שלנו ולסדר אותן בתבנית. עדיף תבנית צפופה יחסית שתבטיח שהעגבניות לא תתהפכנה לצדדים.


הבצל התקרר? יופי, מוסיפים אותו (כן כן, יחד עם השום) לקערה ומערבבים הכל. אני הוספתי בשלב הזה גם קצת מבשר העגבניה ששמנו קודם בקערה אחרת, כדי שיהיה יותר עסיסי.

נכון! זה דומה קצת לטאבולה. רק בלי התיבול של הטאבולה

עכשיו לוקחים כף גדושה מהתערובת ומכניסים לתוך עגבניה. מהדקים באמצעות טפיחה של הכף על התערובת, ומוסיפים עוד מלמעלה. הרעיון הוא שהעגבניות תהיינה מלאות במילוי, ומעל תהיה עוד תלולית יפה.


מכניסים לתנור לחצי שעה עד ארבעים דקות בחום של 180 מעלות.
איך יודעים שמוכן? התלולית שמעל העגבניות מזהיבה-משחימה.


אפשר לשמור לעוד יומיים-שלושה במקרר. ולחמם מחדש, עדיף בתנור או בטוסטר-אובן.

בתאבון!
מעין

*ומה עושים עם כל הטעים העגבנייתי הזה שנשאר? מכינים מלאווח (לא בריא, אבל טעים! מותר גם להתפנק לפעמים). או שעושים מה שאני עשיתי ואוכלים את זה עם כף, מלח ופלפל. אפשר גם להוסיף קצת מלפפון קצוץ ואפילו טיפה פלפל ירוק חריף וזה יהיה מעדן מרענן. במיוחד אם שמים את זה מעל קצת יוגורט.

**שידרוגים אפשריים
חשוב להדגיש שאם יש לכם מעבד מזון אתם יכולים לחסוך לעצמכם את החיתוך דק ופשוט לקצוץ ולערבב הכל יחד.
כאמור לעיל, מגוון שלם של עשבי תיבול יכולים להעשיר את הטעם - נענע, בזיליקום, טימין...
וגם, אפשר להגדיל את כמות הגבינה כדי שתיתן יותר דבק ותהפוך את המילוי ליותר עיסתי. מצד שני, טבעונים יכולים להוריד אותה בכיף, וגם בימות הקיץ נראה לי שזה יותר קליל בלעדיה.
אמא שלי אגב, עושה משהו דומה עם פירורי לחם, צנוברים גרוסים ולדעתי גם גבינה בפנים. אבל זה פחות בריא, ולמי יש תקציב לצנוברים?

יום ראשון, 10 ביולי 2011

שיר לצהרים

ליעל.

אני מנסה לכתוב עבודה. מסערת את מוחי בכיוונים שונים, תרה אחר מקורות מידע בנבכי החלל הוירטואלי ומאמצת את מוחי כדי לחשוב על טיעונים מעניינים וניסוחים קולעים.
לשווא.
כבר שלושה ימים שאני מנסה לעבור את הסף הבסיסי של תחילת הכתיבה ולא מצליחה. מתייאשת. הסכרים עומדים באיתנם ומוחי מסרב לקדוח. אל אוסף הביטים של זכרון שמכונה "עבודת סיכום.doc" נוספו כמה ביטים של שם התלמידה והמרצה ותו לא.

הרהורי ושיעמומי גורמים לי להתמכר לצפייה בתכנית טלוויזיה פופלרית שמערבת תחום עניין אחר שלי - אוכל. במחוזות רחוקים אחרים אני מקבלת השראה פיוטית ומפתחת רעב כשאני צופה מדי יום ביומו בתכניות העונה שעברה והעונה הנוכחית.

וכך אישיותי מתפרצת. עם פתיחת דלת המקרר ודלת הארון וקופסת התבלינים. עם חציל מטוגן קלות ומומלח ועגבניה רכה וגדולה, וכמובן קצת שמן זית ומלח גס ופלפל שחור. ריח שרוף ועדין עולה באפי, וריח הלימון הניגר על הסלט. רוח קלילה מנשבת בהפתעה אחרי שנעדרה ממחוזותינו בימים האחרונים.

אני מתיישבת לאכול צהרים. טעים!


טורטייה עם ירקות אפויים
מה צריך?
למנה יפה לאדם אחד*

טורטייה מוכנה מהסופר (עדיף כזו שאמא קנתה לכם בהפתעה, ועדיף בכלל כזו מקמח מלא). המתכון יעבוד גם על לאפה או על בצק עלים מגולגל של מעדנות, אבל הטורטיה הדקיקה נותנת מרקם אחר.
חציל קטן מאוד, אפילו חצי
3/4 עגבניה בשלה
בצל סגול
3 שיני שום
לתיבול: שמן זית, מלח גס, פלפל שחור גרוס/טחון. כמה עלי כוסברה טרייה.
אופציה חצי-הכרחית: גבינת פרמז'ן מגוררת.

* יש לי טוסטר אובן בינוני ולכן אני מסתפקת במועט. אם יש לכם תנור, תכינו שתיים שלוש בתבנית או בשתי תבניות במקביל, ותוכלו לארח או לאכול את כולן. מבחינת כמויות, אתם מוזמנים להכפיל, וגם לעגל פינות פה ושם - זה לא מתכון מדויק.

מה עושים?
מתחילים עם החציל: שוטפים היטב, מייבשים ופורסים חמש-שש פרוסות דקות יחסית. מחממים במחבת קצת שמן זית. (קצת! חצילים אוהבים שמן בטירוף ואנחנו לא ניתן להם יותר מדי). כשהשמן חם מניחים בעדינות את פרוסות החציל. מחכים קצת (בינתים אפשר להתקדם עם חלקים אחרים של המתכון), והופכים את הפרוסות להזהבה גם מצידן השני. השלב הזה נועד לרכך את החצילים לפני התנור, כדי שכל האפיה לא תקח הרבה זמן. אפשר לחילופין לחמם את חצילים עם כמה טיפות שמן זית עליהם בתנור לפני כן, כעשר דקות. כל הטיגון לא לוקח יותר מחמש דקות, ואז מניחים את החצילים על נייר סופג וממשיכים הלאה.

מרפדים תבנית מתאימה בנייר אפייה ומניחים עליו את הטורטיה. מזליפים מעט שמן זית לכל אורכה ורוחבה וקוטרה, אבל לא יותר מדי. שימו לב שהקצוות שלא יזכו לשמן יצאו מהתנור קשים ואפילו קצת שרופים. זה נהדר! שימו לב גם שהחצילים מגיעים עם עוד שמן, כך שאנחנו מזליפים כאן רק מצע בסיסי עבור העגבניות ולמען ריכוך הטורטיה.

מתחילים לחמם את התנור במצב סטטי (פס למעלה ופס למטה) על כ-200 מעלות.


פורסים את העגבניה ואת הבצל (לטבעות או רצועות). מתחילים בסידורים: כמו בציור של מירו מסדרים במרווחים שווים את כל הירקות. הם בהחלט יכולים לעלות קצת אחד על השני, אבל עדיף לא יותר מדי שכבות. בוזקים מלח גס ופלפל שחור בצורות מעגליות.

עד כאן נשמע טעים, נכון?


והנה שני השידרוגים שניסיתי:
כיסיתי חצי מהטורטיה בפרמז'ן מגוררת בגסות, שנמסה במהלך האפייה. זה הופך את המנה לקצת יותר עשירה ופיצתית, אבל זה לא הכרחי למי שאין לו פרמז'ן או שהוא מנסה להימנע מהפלא הזה. אני חושבת שבפעמים הבאות אכסה ככה את כל הטורטיה.
התכוונתי להוסיף גם שום. אבל שכחתי! ורק אחרי 10 דקות בתנור נזכרתי בו. אז מהר מהר פרסתי שלוש שיניים והוספתי לתבנית. בדיעבד, אני חושבת שאולי זה היה רעיון טוב כי השום הדק נשרף די בקלות, וככה הוא בילה פחות זמן בתנור. מה שאנחנו למדים מכאן זה שאפשר להוסיף את השום מאוחר והוא עדיין ייאפה, אבל שאולי אפשר לנסות לשים אותו כבר בהתחלה אם זוכרים. אנסה בהזדמנות ואספר לכם איך יוצא.

בכל אופן, השלב הסופי הוא להכניס את הטורטיה לתנור ל-20 דקות. שימו לב והימצאו בסביבה אחרי 10 דקות, ועקבו מדי פעם אחרי מה שקורה. בשבע הדקות האחרונות רצוי להעביר את התנור למצב גריל - שייתן השחמה נוספת מלמעלה. התוצאה הסופית צריכה להיות טורטיה שחומה למדי, עגבניות שקצותיהן מתחילים להיות חומים והן רכות ויפות, ושום שגם מתחיל להשחים אבל לא להישרף. והריח, הריח צריך להצטרף!

בתום הזמן מוציאים את התבנית בזהירות מהתנור ומניחים על משטח שיודע לעמוד בעומס החום. מי שאוהב מפזר קצת כוסברה טרייה קצוצה.

אני מודה שלאכול את הטורטייה עשוי להיות פעולה מסובכת, כי היא נרטבת בקלות מהעגבניה ולא כל כך ברור כל העסק. ההמלצה שלי היא לחתוך בעדינות לפרוסות בינוניות ולאכול עם הידיים כמו גדולים.
מה שנהדר במנה הזו שהיא גם יפיפה, גם קלילה וגם משביעה - בדיוק מה שצריך ליד הסלט שלי ביום קיץ חם.


*שידורגים אפשריים:
קישואים ו/או בטטות שיקבלו טיפול דומה לחצילים יהנו מאוד לשבת על הטורטיה.
את התיבול אפשר לרענן עם סומק או זעתר, וכמובן כמה עלים טריים של אורגנו או בזיליקום.

אולי עכשיו אצליח להתקדם עם העבודה שלי...


מעין

יום שישי, 29 באפריל 2011

עוף בתנור - הגרסא השווה!

אחותי היקרה איילת קנתה לי לפסח את אחד מספרי הבישול החדשים של מגזין "על השולחן" - "על השולחן אקספרס" שכתבו אורלי פלאי ברונשטיין ומיכל מוזס. השתיים מספקות בספר שלל מתכונים קלים יחסית להכנה וקצרים בזמן, שאמורים להבטיח תוצאות טובות. כבר מעיון ראשוני זיהיתי כמה מתכונים מבטיחים, ואין ספק שהתמונות המושקעות עוזרות להתגבר על ההיצע הגדול.

הערב החלטתי לנסות מנה חגיגית לכבוד שבת, שנקראת בספר "עוף צלוי במעטפת עם שומר וזיתים". כמובן שלא יכולתי להיות ממש קונפורמית וממושמעת, ולכן הייתי חייבת לשנות קצת ולגוון, כך שבסופו של דבר לא היו שומר וזיתים בעוף, אבל מעטפת דווקא היתה. למתכון שתיכף תקראו יש שני יתרונות בולטים: הראשון הוא שהמתכון באמת פשוט ממש ומהיר להכנה, פשוט מכינים הכל ודוחפים לתנור! השני הוא השימוש במעטפת נייר האפייה, שמתפקדת קצת כמו שקית קוקי ומספקת לעוף סביבה של חצי בישול-חצי אידוי, כך שהוא יוצא רך ונימוח ועשיר בטעמים. נשמע טוב נכון? יאללה לעבודה!

חשוב לי רק לציין מראש שלדאבוני אין לי כרגע תנור בבית, ולכן כמו סטודנטית טובה התאמתי את הכמויות לתבנית קטנה של טוסטר-אובן. שימו לב שתצטרכו קצת יותר שוקי עוף (וקצת יותר משאר הרכיבים) אם תרצו להשביע יותר משני אנשים...


מה צריך?
- מרכיב בסיסי: נייר אפיה. להשיג במרכול הקרוב לביתכם.
- שוקי עוף (חלקי העוף הידועים בשמות "פולקע'ס" או "Drum Sticks") אני השתמשתי ב-5 כי לזה היה מקום. אתם יכולים להכניס בתבנית גדולה אפילו 10 להערכתי, או לחילופין 4 שוקיים ו-4 ירכיים ("כרעיים").
- תפוחי אדמה בקליפתם, שטופים היטב. 6-8 קטנים או 2-3 גדולים.
- שיני שום. לפחות 5, אבל כמה שרק תרצו (החישוב שלי הוא בכל מקרה לפחות 2 לכל סועד, שלא יריבו!). הערת עריכה בעקבות קוראת נאמנה שניסתה ונהנתה: את השום לא מקלפים! הוא נותן טעם גם ככה, וזה נהדר למשוך את ה"בפנוכו" שלו עם השיניים כשהוא רך וחמים.
- 3-4 גבעולי רוזמרין. אני השתמשתי גם בכמות דומה של גבעולי אורגנו מהגינה, ואפשר גם טימין.
- חצי לימון פרוס
- 1/4 כוס יין לבן (הכמות כאן לא צריכה להיות מדויקת, אבל בכל מקרה שימו לב שצריך די הרבה נוזלים בשביל הטעם המיוחד).
- 1/4 כוס שמן זית (ראו הערה קודמת לגבי הכמויות).
- פפריקה מתוקה
- מלח ופלפל (עדיף גרוס יפה כזה, אבל גם שחור רגיל עובד).
- קמצוץ סוכר חום

מה עושים?
(**אם התנור שלכם גדול, אפשר כבר עכשיו להתחיל לחמם אותו לטמפרטורה של 180 מעלות, אם אתם משתמשים בטוסטר, אפשר לחסוך במשאבים מתכלים ולהמתין עוד קצת).

פורשים יריעה אחת של נייר אפייה בתחתית התבנית (אם התבנית גדולה והיריעה קטנה, פורשים שתיים!), כך שיישארו קצת שוליים בצידי התבנית. מסדרים בתחתית התבנית את ענפי צמחי התבלין ואת פרוסות הלימון. מעל כל זה מסדרים את רגלי העוף.

חותכים את תפוחי האדמה לקוביות בגודל ס"מ על ס"מ בערך (אפשר גם פרוסות ארוכות, אבל לדעתי זה פחות כיף!). מפזרים את הקוביות בין רגלי העוף בתבנית. אני לא אהבתי תפוחי אדמה שנגעו ישירות בלימון, אתם מוזמנים לנסות, אבל אם נראה לכם שלא תאהבו, פשוט וודאו שהלימונים נמצאים יותר מתחת לעופות. דוחפים את שיני השום בין כל הדברים האחרים, ועוצרים רגע להתפעל ממעשה ידינו.

אל דאגה, מיד יצטרפו עוד תפוחי אדמה
עכשיו מתבלים! זורים על הכל מלח-פלפל ופפריקה. התבלינים השרופים הם מה שנותן צבע וטעם למנה, אז אל תתקמצנו.

(אם יש לכם טוסטר קטן או תנור תותח, עכשיו אפשר להתחיל לחמם אותו ל-180 מעלות).
בקערה קטנה מערבבים את היין, השמן וכפית סוכר חום. אכן, ממש כמו בניסויים בכימיה של כיתה י', השמן והיין לא יתערבבו ממש, אבל אם תעבדו מספיק מהר אז הם יתערבבו לרגע כמעין בועיות קטנות אחד בתוך השני. זה מספיק טוב.
בעזרת מברשת ביצים (גם כף תעבוד) הברישו את התערובת הנוזלית הזו היטב היטב על כל רגלי העוף, והשתדלו להגיע לכל הצדדים החשופים שלהן. את מה שנשאר שפכו באופן יחסית-שווה על כל תפוחי האדמה. שימו לב, שלב הנוזלים הוא ממש חשוב ומהותי, לא לדלג עליו אחרת העוף יצא יבש!


כעת לפטנט: לוקחים יריעה נוספת של נייר אפייה ומכסים איתה את כל המנה הנהדרת. מהדקים היטב את הקצוות של שני ניירות האפייה זה לזה, כדי שאדי הנוזלים לא יברחו בזמן האפייה. אפשר אפילו להדק עם שדכן משרדי. לי לא היו סיכות אז חיזקתי כמה מקומות מועדים לפורענות באמצעות מהדקים משרדיים גדולים.


אמנם כתבתי הרבה, אבל במציאות כ-----ל התהליך הזה לוקח רבע שעה. גג. וגם זה כשעוצרים כל רגע כדי לראות "מה היא אומרת לעשות עכשיו". מכניסים את התבנית לתנור לשעה ורבע, ואחריה מוציאים את התבנית (זהירות! חם!) מכוונים את התנור למצב "גריל" (בדרך כלל ציור של משולשים בצד העליון של הריבוע שמסמל תנור), מסירים את נייר האפייה העליון ומכניסים לעוד רבע שעה, כדי שהכל ישחים מלמעלה ותפוחי האדמה יהיו קצת פריכים מבחוץ.

זהו, רבע שעה עבודה, שעה וחצי אפייה (כשתוך כדי הכנתם גם סלט, מרק וקינוח, או כתבתם כמוני עבודה במשפטים) והמנה מוכנה להגשה.


בתאבון!
 מעין